09 Март 2016

שיעורי-צילום: קו בפריים - מאפיינים פסיכולוגיים של תפיסת אדם

BY:

ישנם שני כללים דומים ביניהם של מיקום "מרכז העיניין" בתמונה – כלל שלושה השלישים ו"חתך הזהב".  שניהם, מבחינה פסיכולוגית, מאוד אפקטיביים בצילום. נתמקד בכלל הראשון, היות וכאמור, השני הינו דומה לו.

ובכן, כלל השלישים. את הץמונה במסך המצלמה נחלק באמצעות קווים מדומים לשלושה שלישים שווים, לאורך וגם לרוחב. או אם בבמצלמה שלכם קיימת פונקציה כזאת, נסמן √ באופציה "להציג רשת מסך". נקבל תמונה מחולקת ל-9 חלקים. מה שמעניין אותנו – זה נקודות החיתוך של הקווים הנ''ל – מדומים או מוצגים במסך. הנקודות האלה נקראות גם "נקודות חמות", בהן דווקא צריך למקם את האובייקטים החשובים ביותר. יחד עם זאת, יש להתחשב בכך שטוב יותר לשים את האובייקטים בחיתוכים הצדדיים. בחיתוכים המרכזיים משתמשים בצילום אובייקטים סטטיים, בהם קיים רקע סימטרי – אותם כן ממקמים במרכז התמונה.

אם המודל בצילום מסתכל הצידה – תשאירו מקום בכיוון המבט, בכדי שלא ייראה "תקוע" בקצה התמונה , ע''י הזזת התמונה בכיוון מנוגד לכיוון המבט.

אם נכנסים לתמונה קווים כלשהם, למשל, כביש, בניין וכדו' – חייבים להתחשב גם בהן. מוח שלנו בנוי בצורה כזו, שמתחיל צפיה בתמונה מפינה שמאלית עליונה לפינה ימנית תחתונה. לכן, את הקווים של כבישים בניינים וכו' יש למקם בדיוק בסדר ההפוך, כדי לאפשר תפיסת התמונה בכללותה מבלי  "להיתקע". אם יש בתמונה אובייקטים מאונכים רבים – יש למקמם בדיוק בכיוון המאונך המדוייק, ללא זוויות נוספות – הסיבה לכך, שוב, במבנה המוח ש"מסרב" לקבל קו מאונך בזווית שונה מ-90 מעלות. במיקרים מיוחדים ניתן למקם את קו האופק בזווית, אך זה נעשה רק במקרים מיוחדים כדי לאפשר לשלב אובייקטים מסויימים בתוך התמונה הכללית. לדוגמה, זה נעשה כאשר האובייקטים מקדימה וברקע אינם משתלבים מבחינת משמעות אחת, אך אין אפשרות לשנות את הרקע.   

 

 

 

 



Прочитано 582 раз
Оцените материал
(1 Голосовать)

Оставить комментарий

Убедитесь, что вы вводите (*) необходимую информацию, где нужно
HTML-коды запрещены